דלג לתוכןדלג אל הטקסט

חלק 10 · פרק ק״ט

כתבי האר״י

  1. והנה כבר נתבאר, כי כיון ששם ס"ג שימש ג"כ למעבר בעלמא, ונרמז בג' יה"ו הפשוטים שהם בגימטריא ס"ג. לכן גם במילוים נרמז דרך רמז, והוא כי יה"ו דמילוי ס"ג, כזה: יוד, הי, ואו, הוא בגימטריא מ"ח, ועם חקל הנזכר הוא מקום, שהוא שם יהו"ה, כזה: יפ"י, הפ"ה, ופ"ו, הפ"ה. וזהו ג"כ סוד, הנה מקום אתי, פירוש, אות י', כי הטיפה הזו יצתה מן חכמה הנקרא י', וגם הטיפה עצמה היא י' כנזכר, ונעשית מקום.

אור פנימי

הפירוש הזה עדיין לא הותאם לסעיפים בודדים — הפריטים מוצגים לפי סדר הקריאה, והמספר שליד כל אחד מהם מונה את ההערות עצמן ולא את סעיפי דברי האר"י.

לא הותאם לסעיף

  1. 1גם במילוים נרמז דרך רמז, וכו' ועם חק"ל הנזכר הוא מקום וכו' וזהו ג"כ סוד הנה מקום אתי: מלכות נקראת שדה, שה"ס חק"ל, שהוא שדה בלשון הזוהר, וכבר נתבאר סוד זווג דנשיקין שהוא בשפתים אשר החכמה סתימאה משפיע מבחינת הנצח שבה, שהוא שורש ז"א. והגרון מקבל טפת הזווג בסוד ההוד שבה, שהוא בחינת שורש הנוקבא. עי' לעיל. והוד הזה ה"ס חק"ל הנ"ל. וכיון שהוא במקום הגרון, נמצאת הס"ג שנעשה מקום אל המלכות הנ"ל, שהיא המיתוק היותר גדול אל המלכות. ועל שם זה נרמז התלבשות הס"ג בטפת המוחין האלו. וז"ס הכתוב הנה מקום אתי וגו' הנאמר למשה. כי משה זכה לבינה עלאה, משום שזכה להתלבשות הס"ג בסוד המקום. והבן. (ועי' לעיל דף תתק"א ד"ה וזה אמרו משה) עש"ה. וז"ס את"י אות י': אהי"ה דיודין.

הסתכלות פנימית, שאלות ותשובות

טוען הסתכלות פנימית…