חלק 10 · פרק ס״ט

כתבי האר״י

והנה ג"ר שבה, הם דוגמת ג' פרצופים, והם כח"ב, ונרמזין ביו"ד ה"י דס"ג הכולל. והנה ה"י ראשונה דס"ג היא בינה דתבונה, שהוא הפרצוף הג' דס"ג הכולל, ויש בה ג' ההי"ן: א' נגד ג"ר שבה, וא' נגד ו"ק שבה וא' נגד מלכות שבה.

הפירוש הזה עדיין לא הותאם לסעיפים בודדים — הפריטים מוצגים לפי סדר הקריאה, והמספר שליד כל אחד מהם מונה את ההערות עצמן ולא את סעיפי דברי האר"י.

1ג"ר שבה הם דוגמת ג' פרצופין, והם כח"ב, ונרמזין בי"ה דס"ג הכולל: כלומר, י"ה דס"ג, יש בהם ג' פרצופים: א"א, ואבא, ואמא, שא"א מרומז בקוצו של יוד, אבא בי' ואמא בה' ומא"א ואבא דפרצוף ס"ג, אינו רוצה לעסוק בהם, ומתחיל לבאר מאמא ואילך.
2ה"ר דס"ג, היא בינה דתבונה, שהוא פרצוף הג' דס"ג הכולל ויש בה ג' ההי"ן: כנגד ג"ר, ו"ק, מלכות: פי' כי אבא עילאה, שהוא פרצוף ב' דס"ג שהוא יוד דהוי"ה הכוללת, כולל אבא ואמא עלאין, והם ע"ב דס"ג, ואמא זו היא אהי"ה דיודין. אמנם ה"ר דס"ג, היא בינה דתבונה, דהיינו ס"ג דס"ג, אשר היא מתחלקת בעצמה לרת"ס, שהם: חב"ד, חג"ת, נה"י. והנה ה"ר של הוי"ה דס"ג זו יש בה ג' ההין כי יש לה מילוי י' כזה, ה"י, והיוד של המילוי מתחלקת לב' ההין לפי החשבון כי י' בגימטריא ב' ההין. וחב"ד שלה הם ה' הפשוטה, וחג"ת נה"י שלה הם בב' ההין הכלולים ביוד דמילוי שלה. וכל אלו הג' בחינות: חב"ד, חג"ת, נה"י, דבינה דתבונה, הם כולם פנימיות שלה, כלומר מה ששייך לבנינה עצמה.