דלג לתוכןדלג אל הטקסט

חלק 13 · פרק קפ״ז

כתבי האר״י

  1. והנה טעם התחלף שני שמות אלו של אלהים ונעשים מצפ"ץ מצפ"ץ, כבר התחלנו לבארו לעיל. וזה עניינו בשלימות, דע, כי הנה ח' אורחין חוורין הם נמשכין מרישא דרך צדדי הפנים, כנ"ל, והם ב' הויות, ואותם ב' הויות מאירות בב' פיאות האלו, ובפרט כשמסתלקות אל הצדדין כנ"ל, ואז אע"פ שהפיאות הם אלהים, נעשות הויו"ת כמו החוורתי אלא שמתחלפות במצפ"ץ מצפ"ץ, ולא הויות ממש, להיותם הם מבחי' אלהים כנזכר לעיל.

אור פנימי

הפירוש הזה עדיין לא הותאם לסעיפים בודדים — הפריטים מוצגים לפי סדר הקריאה, והמספר שליד כל אחד מהם מונה את ההערות עצמן ולא את סעיפי דברי האר"י.

לא הותאם לסעיף

  1. 1ח' אורחין חיורין הם נמשכין מרישא דרך צדרי הפנים והם ב' הויות מאירות בב' פאות האלו: כמ"ש בדיבור הסמוך, שבעת הזווג כשא"א ורדל"א נעשים לראש אחד אז עולים שערות הדיקנא ומתחברים עם שערות רישא לקומה אחת, ואז מקבלים ממקיף חוזר, ונמצא עתה שחיורתי ושערות רישא נעשים לבחי' אחת ממש, ונבחן שהחיורתי משפיע אל הנימין ונעשו ליודין, והווין יורדים לי"ג תקוני דיקנא, כנ"ל. ומ"ש שהפאות נשארים בבחינת מצפ"ץ, הכונה היא לאחר הזווג הזה, כי אז חוזרים לבחינתם הקבועה, שהם בחינת ווין, וחוזרים הפאות לבחינת מצפ"ץ. כמ"ש במקומות אחרים.

הסתכלות פנימית, שאלות ותשובות

טוען הסתכלות פנימית…