חלק 16 · פרק קכ״ג
כתבי האר״י
- והנה מה שנשארו בו הם בחי' הכתרים של כל הנשמות, והענין הוא כי, הנה נתבאר שלא זכה אדם אחר שחטא אל הנשמות של או"א דבריאה אלא מזו"ן ולמטה, והנה הם עשרה פרצופין והם זו"ן דבריאה ואו"א וזו"ן דיצירה ואו"א וזו"ן דעשיה, והנה כל פרצוף כלול מי"ס וכל ספירה וספירה כלולה מעשר, נמצא שבכל פרצוף נכללים מאה ספירות, והי' שבהם הם כתרים שבהם שהם: כתר שבכתר. וכתר שבחכמה וכתר שבבינה וכו', הרי כי בכל פרצוף יש עשרה כתרים, והנה הם עשרה פרצופים ובהם מאה כתרים. ואלו הם סוד מאה אמה שנשארו באדם הראשון, שהם הכתרים שבכל הנשמות, כי בהם לא שלטו הקליפות כנזכר.
אור פנימי
שאלות ותשובות
טוען שאלות…
הפירוש הזה עדיין לא הותאם לסעיפים בודדים — הפריטים מוצגים לפי סדר הקריאה, והמספר שליד כל אחד מהם מונה את ההערות עצמן ולא את סעיפי דברי האר"י.
לא הותאם לסעיף
הרי שערך פרצופי בי"ע עם נר"ן דאדה"ר, הם כערך ז"א ונוקבא דאצילות וכמו שז"א חזר ונתמעט בסבת החטא לבחינת ו"ק, והנוקבא נתמעטה לבחינת נקודה, דהיינו החזה הדבוקה בחב"ד חג"ת דז"א, הנבחנת לבחינת כתר דכלים ובחינת מלכות דאורות, וכל ט"ת שלה ירדו לבי"ע, כן עד"ז ממש, לא נשאר לאדה"ר, רק בחינת הנקודה דחזה, שהיא השורש שלו הנכלל עם הכלים דפנים דכל פרצופי בי"ע, אבל הט"ת שלו, שהם כולם אחורים, הנה בהם שלטו הקליפות, כי הם נתערבו בכלהו כלים דאחורים דכל הפרצופים הן דאצילות והן דבי"ע, כמ"ש כל זה היטב בדיבור הסמוך. ע"ש ואין להאריך.