דלג לתוכןדלג אל הטקסט

חלק 16 · פרק קפ״ז

כתבי האר״י

  1. אבל העצמות הוא מתלבש בין בי"ס הנקרא עולם ובין בי"ס הנקרא נפשין ורוחין כו' אלא שהעצמות של הנפשין ורוחין יהיה יותר גדול מהעצמות המתלבש בעולם עצמו (או אפשר שבחינת עצמות אינו רק מה שבתוך הנפשין ורוחין כו' והם בחי' חלקי הכלים דאצילות המתלבשים שם כנ"ל. אך מה שבי"ס החיצוניות הנקרא עולם, אף העצמות שבהם אינו בבחי' עצמות הכלים דאצילות אלא רוחניות אחד מבחינות העולם ההוא וצ"ע) ונמצא שיש עי"מ לחיצוניות, שהם י"ס הנקרא עולם. ועי"מ לי"ס הנקראים אדם.

אור פנימי

הפירוש הזה עדיין לא הותאם לסעיפים בודדים — הפריטים מוצגים לפי סדר הקריאה, והמספר שליד כל אחד מהם מונה את ההערות עצמן ולא את סעיפי דברי האר"י.

לא הותאם לסעיף

  1. 1העצמות מתלבש בין בי"ס הנקרא עולם ובין בי"ס הנקרא נפשין ורוחין. כלומר, שענין חיצוניות ופנימיות, נבחן רק בכלים בלבד, אשר ע"ס שבכל עולם נקרא הכלים שלהם פנימיות, והרקיעים והמלאכים שבכל עולם נקרא הכלים שלהם חיצוניות. אבל העצמות שבהם, הן עצמות שבע"ס, והן העצמות שבעולמות, הן שניהם בחינת פנימיות. ולקמן מסתפק הרח"ו ז"ל, על העצמות שבבחינת העולמות אולי גם הוא נחשב בחינת חיצוניות.
    ויש לזכור כאן מ"ש הרב לעיל, דף א' תתקפ"ח אות קע"ז, אשר עיקר פנימיות וחיצוניות נבחן רק בע"ס שבכל עולם, כי ג' כלים כח"ב הנקרא מוחא עצמות גידין, הם הנקרא בשם פנימיות. וב' הכלים זו"ן, הנקראים בשר ועור, הם הנקרא בשם חיצוניות. אלא גם נשמות בני אדם נקראים בשם פנימיות, להיותם באים מזווגים של הכלים פנימים דע"ס, וכן המלאכים והרקיעים נקרא בשם חיצוניות, להיותם באים מן הזווגים דכלים חיצונים של הע"ס. ע"ש היטב ובאו"פ.

שאלות ותשובות

טוען שאלות…