חלק 16 · פרק רמ״ז
כתבי האר״י
- והנה הטומאה שבאצילות הם הנק' קליפה דאצילות הטהור. וכן הטומאה של הבריאה נקרא קליפה דבריאה דטהרה. וכן ביצירה וכן בעשיה. ואמנם אם קליפות האלו שבכל עולם הם סביבות העולם או אם הם למטה בין כל עולם ועולם. זה יתבאר במ"א. אמנם ודאי הוא כי הם במדור אחד יחד, הקליפות דאצילות יושבים בעולם האצילות וכן הבריאה וכו' והם בחי' טוב ורע.
אור פנימי
שאלות ותשובות
טוען שאלות…
הפירוש הזה עדיין לא הותאם לסעיפים בודדים — הפריטים מוצגים לפי סדר הקריאה, והמספר שליד כל אחד מהם מונה את ההערות עצמן ולא את סעיפי דברי האר"י.
לא הותאם לסעיף
ולפיכך יש קליפות נגד עולם דאצילות ג"כ, שהם מהכלים דאחורים של זו"ן שבמקום או"א, אמנם הם אינם בעולם האצילות עצמו אלא תחת הפרסא בעולם הבריאה. אלא רק בחינה הראשונה של אלו הכלים דאחורים, דהיינו מצד שמתיחסים לאחורים דאו"א וא"א, הם באמת במדור אחד עם הזו"ן דאצילות, אבל, אינם שם ח"ו קליפות, אלא הם ממותקים שם בקדושת האצילות, רק שהם נבחנים כמו בחינות שורש אל אלו דאחורים דזו"ן שלמטה מפרסא, כי סוף סוף הם מיחס אחד, וע"כ הם יונקים שם די חיותם, בסוד ומלכותו בכל משלה, כמ"ש בע"ח שער מ"ח פ"ב, שהזכרים יונקים ביום בחשאי, והנקבות בלילה ע"ש. אמנם אינם במדור אחד עם הזו"ן דאצילות.
משא"כ האחורים שנפלו מפרצופי בי"ע, לא נשאר להם שום שורש באצילות וכולם נפלו לבי"ע, כי הכלים דפנים שנשארו לאחר החטא מבי"ע, נעשו לפרצופי בי"ע דקדושה, והכלים דאחורים דכל אחד, נעשו לבחינת פרצופי בי"ע דטומאה, כל אחד לעומת הבחינה דפנים המתיחס אליו.
אמנם אלו ואלו דברי אלקים חיים כי שניהם אמיתים, וזה הכלל, כי מקום הקליפות בכל עולם ועולם, הוא במקום החושך ביותר שבאותו עולם, וע"כ הם נמצאים אחר סיום כל הכלים הפנימים והחיצונים של פרצוף המלכות דאותו עולם, לבין עיגול הפנימי האחרון של המקיפים דיושר דאותו עולם, ששם הסיום של כל האורות המקיפים. ושם המקום החושך ביותר, שהרי רחוק הוא מהאורות הפנימים שבנוקבא דאותו עולם, וכן הוא הרחוק ביותר מבחינת הכלים המקיפים דאותו עולם. אלא בדבר הסיום של כל פרצוף יש להבחין ב' מקומות: א' הוא הסיום רגלים, שהוא למטה מכל הפרצוף. וב' הוא בחינת סיומי המלכיות שבצדדים בכל קומתו. כי כמו שהמלכות מסיימת למטה בכללות לכל הפרצוף, כן היא מסיימת בפרטות כל ספירה וספירה של קומת הפרצוף, שז"ס הע"ס דעבי מפנים לחוץ, הנקרא מוחא עצמות גידין בשר ועור הנמצאים בכל ספירה וספירה מראש הפרצוף עד סופו, כי העור נבחן למסבב ומסיים הפרצוף מכל צדדיו, כמו אצבעות הרגלים המסיימים בכללות למטה. וכל בחינת העור מראשו עד סיום רגליו היא בחינת מלכות המסיימת אל הפרצוף בכל הקפו.
ולפיכך מבחינת הסיום דכללות של הפרצוף, נבחן מקום הקליפות שהם מתחתיו של הפרצוף. אמנם מבחינת הסיום שמסביבותיו של הפרצוף בכל אורך קומתו, נבחן מקום לקליפות אחורי העור של הפרצוף המסבבים אותו מכל צדדיו.