חלק 16 · פרק רס״א
כתבי האר״י
- אמנם הנוקבא שלו יש לה י' אורות מאירין בי' ספירותיה וז"ס הנזכר פ' פנחס. כי לילית אתקריאת יותרת על הכבד דאתגברת על בעלה ואיהי שלטא על דכורא דילה והוא מש"ל כי היא יש לה יתרון עליו שיש לה י' אורות והוא אין לו רק ו' אורות שבו. אמנם הטעם שנתפשט הוא לי"ס אע"פ שאין בו רק ו' אורות, הוא בעבור לילית שהיא נוקבא שנתפשטת י"ס שבה ג"כ ע"י שנתן לה י"ס שבה, כנודע כי אין לנוקבא דבר רק מצד הזכר, אמנם לענין הרוחניות שבה, לוקחת אותן הט"ס שנסתלקו מנוקבא דקדושה דאצילות.
אור פנימי
שאלות ותשובות
טוען שאלות…
הפירוש הזה עדיין לא הותאם לסעיפים בודדים — הפריטים מוצגים לפי סדר הקריאה, והמספר שליד כל אחד מהם מונה את ההערות עצמן ולא את סעיפי דברי האר"י.
לא הותאם לסעיף
ועם זה תבין, שגם אחר החטא דעצה"ד, שכל תנה"י דכלים עם הניצוצין של הג"ר דאורות חזרו ונפלו לקליפות: אשר מתנה"י דזו"ן נבנו הקליפות דאצילות, ומתנה"י דבי"ע נבנו הקליפות של בי"ע, כל אחד נגד הבחינה שכנגדו כנ"ל. הנה כל אלו הכלים והניצוצין שנפלו להם, הם היו מבחינת הרפ"ח הניצוצין בלבד כי לא היה שם כלום מבחינת ל"ב האבן כנ"ל, כי גם הנוקבא דז"א לא נבנה כלום מבחינת נקודת הסיום שלה, אלא רק ממה דיהיב לה בעלה ממוחין דאו"א כנ"ל. כי ע"כ היו בי"ע מוכרחים לעלות מנקודת הסיום דאצילות ולמעלה ובי"ע נשאר ריקן, כנ"ל. ונמצא כי הקליפות דאצילות שעשקו את הט"ר של הנוקבא לחלקם, היה אז מחלקם של הקדושה, ולא מחלק הקליפות שהם ל"ב האבן.
וז"ס שלילית נבנית בע"ס שלימות, כי מבחינתה עצמה, שהיא ל"ב האבן לא היתה לה אלא נקודה לבד, ומעושק הקדושה הרויחה בנין שלם של ע"ס. אבל הז"א דקליפה אין לו מהאורות האלו שעשק מתנה"י דז"א רע ו"ק לבד, כלומר שלא הרויח את נה"י החסרים לו, כי ז"ס אל אחר אסתרס ולא עביד פירי, ואע"פ שהוא עתה עם הנוקבא שלו לילית פב"פ, אין זה נבחן לזווג ממש, שהרי לא נתן לה כלום מן בחינתו שהוא ל"ב האבן, אלא מחמס ועושק ממה שגזל הרפ"ח ניצוצין דקדושה, לפיכך הוא עצמו לא נתגדל עי"ז, רק הנוקבא שלו בלבדה, כי אין זה נבחן לתולדות שלו, אלא לגזל בעלמא. ונמצא הוא עצמו אסתרס ולא עביד פירי, כאמרם ז"ל. ומעושק וגזל הזה נעשה הנוקבא גדולה על הדכר, ונקראת יותרת על הכבד ואיהי שלטא על דכורא, להיותה גדולה ממנו.