חלק 16 · פרק מ״ג
כתבי האר״י
- הנה אדם הראשון לא היה לו שום חלק מן האי עלמא, שהוא עולם העשיה כלל. אמנם גופו היה מעולם היצירה, ונפשו מעולם הבריאה, ורוחו מנוקבא דז"א דאצילות, ונשמתו מן ז"א דאצילות, לנשמה לנשמה מן אבא ואמא דאצילות.
אור פנימי
שאלות ותשובות
טוען שאלות…
הפירוש הזה עדיין לא הותאם לסעיפים בודדים — הפריטים מוצגים לפי סדר הקריאה, והמספר שליד כל אחד מהם מונה את ההערות עצמן ולא את סעיפי דברי האר"י.
לא הותאם לסעיף
והנה מלבושו החיצון של אדה"ר נעשה ממלכות דעשיה שנקראת עפר מן האדמה, אמנם מבריאה דמלכות זו, נברא מקום בית המקדש, אבל העשיה כולה היתה אז למעלה מחזה דיצירה של עתה, כנ"ל. ואח"כ היה לו נר"ן מבי"ע, נפש רוח היה לו מעשיה ויצירה, ונקראים ג"כ בחינת גופו של אדה"ר, כי הו"ק נקראים גוף כנודע. ונשמה היתה לו מבריאה. ואח"כ היו לו נר"ן מאצילות: נפש מנוקבא דאצילות, שהיתה מלובשת בעולם היצירה, כנ"ל, ובשביל התלבשותה של הנוקבא בעולם היצירה שהוא בחינת ז"א, ע"כ נבחן הנפש הזאת בשם רוח. ורוח היה לו מז"א דאצילות המלובש בעולם הבריאה, ובשביל התלבשותו של הז"א בבריאה, שהיא בחינת נשמה וישסו"ת כנודע, ע"כ נבחן הרוח הזה בשם נשמה. ונשמה לנשמה היה לו מזו"ן דאצילות, הנמצאים אז במקום אבא ואמא.
וזה אמרו "גופו היה מעולם היצירה היינו בחינת נפש רוח שלו, שהם נקראים ו"ק או גוף היו שניהם מעולם היצירה, כי העשיה של אז היה עומד למעלה מחזה דיצירה, ונבחן משום זה, שגם הנפש שלו שקיבל מעשיה היא ג"כ בחינת יצירה בערך של עכשיו.
וזה אמרו "ונפשו מעולם הבריאה" כלומר בחינת הנשמה היה לו מעולם הבריאה, והיא מכונה בשם נפש כלפי הנפש דאצילות. וז"ש "ורוחו מנוקבא דז"א דאצילות" היינו מחלק הנוקבא המלובשת בג"ר דיצירה אז, כנ"ל, ונקרא בשם רוח, משום ההתלבשות בעולם היצירה שהוא בחי' ז"א ורוח. וז"ש ונשמתו מן ז"א דאצילות" היינו מחלק הז"א המלובש בעולם הבריאה, כנ"ל, ונקרא נשמה, אע"פ שכל הבא מז"א הוא רק רוח, הרי זה מטעם התלבשותו בבריאה, שהוא בחינת נשמה ובחי' ישסו"ת. וז"ש "ונשמה לנשמה מאבא ואמא" היינו מזו"ן שעלו והלבישו לאו"א, כי ז"א עלה אז במקום אבא, ונוקבא עלתה במקום אמא, כנ"ל.