חלק 11 · לוח השאלות לעניינים

כמה חדשי עיבור צריכים האורות, ניצוצין, והכלים. (לתשובה)

איך סדר תיקונם של אנ"כ בירחי העיבור. (לתשובה)

איך אומר, שהכלים מתתקנים במדור התחתון בג"ח הראשונים, הלא הם צריכים י"ב חדש. (לתשובה)

מה מתתקן ביום א' דימי קליטה. (לתשובה)

מה מתתקן ביום ב' דימי קליטה. (לתשובה)

מה מתתקן ביום ג' דימי קליטה. (לתשובה)

כיצד מתתקנים ג' קוים של העובר בג' ימי קליטה על ידי או"א. (לתשובה)

איזה אורות מתתקנים בזמן העובר. (לתשובה)

למה לא נתקנו בזמן העיבור רק המילואים של השמות בלבד. (לתשובה)

מה פירושם של ג' המילואים: י"ט, ל"ז, ומ"ו. (לתשובה)

מה הם התיקונים שבד' הזמנים דג' חדשים הראשונים מהעיבור. (לתשובה)

מה הם התיקונים שבד' הזמנים דג' חדשים האמצעים מהעיבור. (לתשובה)

מה הם התיקונים שבד' הזמנים דג' החדשים האחרונים מעיבור. (לתשובה)

מהו הפירוש שהאשה רוצה בקב ותפלות יותר מט' קבין ופרישות. (לתשובה)

למה ז"א בעיבור נבחן לבחינת חלה. (לתשובה)

למה השם בלי מילוי, גרוע ממילוי בלי שם. (לתשובה)

למה נקרא ז"א בשם קטוע. (לתשובה)

מהי הפלוגתא מקב לחלה, ומקבים לחלה. (לתשובה)

מהו פירושו, דקב ישן וקב חדש שנשכו זה בזה. (לתשובה)

מה הן המדרגות ה' ו' וז' שישנן בכל שם. (לתשובה)

למה נבחנים חג"ת דז"א דנקודים, שהם ג' שמות נפרדים: ע"ב ס"ג מ"ה. ובאצילות נבחנים תמיד חג"ת שלו תחת שם אחד, או כולם מ"ה, או כולם ס"ג, או כולם ע"ב. (לתשובה)

למה מלך הדעת דנקודים אינו נמנה במספר הרפ"ח ניצוציו רק שמתחילים מחסד דנקודים, שהוא הוי"ה דע"ב. (לתשובה)

מאחר שז"ת דנקודים נשברו כולם פנים ואחור, א"כ מה הפירוש, שו' המדרגות הראשונות דמלך החסד שהוא הוי"ה דע"ב, נשארו כולם באצילות. (לתשובה)

למה נפלו הניצוצין מע"ב, רק ממדרגה הז' ואילך. (לתשובה)

למה נפלו הניצוצין מס"ג שהיא גבורה דז"א, ממדרגה ה' ואילך. (לתשובה)

למה נפלו הנצוצין ממ"ה שהוא ת"ת דז"א, ממדרגה ג' ואילך. (לתשובה)

למה נפלו ניצוצין מב"ן, שהיא מלכות, ממדרגה ב' ואילך. (לתשובה)

איך אומר שג' המלוים של ע"ב ס"ג מ"ה נשלמו בעת העיבור, כיון שאין הויות אלו בז"א רק בעת הגדלות כשמלביש לאו"א. (לתשובה)

למה נקראת מדרגה הו' בשם קב חרובין. (לתשובה)

למה נמנה רק המדרגה הו' דשם ע"ב לבחינת קב חרובין. (לתשובה)

מהו הפירוש, שז"א יוצא בקב שלו מרה"י לרה"ר בשבת, כדי לפרנס השיורי מלכין קדמאין שעדיין לא נבררו. (לתשובה)

למה המלכים שלא נבררו אינם יכולים להתפרנס מעצם השמות רק מהמילואים שלהם בלבד. (לתשובה)

מהו ענין ביאת החלב בדדים בתחלת ימי העיבור. (לתשובה)

למה לוקח ז"א בג' ימי קליטה מא"א, רק ש"ת דת"ת ונצח ויסוד בלבד. (לתשובה)

למה לוקחת הנוקבא דז"א בג' ימי קליטה מא"א, רק ש"ת דהוד. (לתשובה)

מה גרם להתחלקות נו"ה דא"א לג"ש, לצורך העיבור דז"א. (לתשובה)

מה גרם ליציאת ו"ק דז"א בעיבור. (לתשובה)

מהו השורש להתחלקות כל ספירה לג' שלישים. (לתשובה)

למה אינם יכולים הפרקים התחתונים דחג"ת, להתעלות ולהיות חב"ד. (לתשובה)

למה מתעלים מנה"י לחג"ת רק הפרקים העליונים בלבד. (לתשובה)

למה לא נתעלה גם השליש עליון דיסוד דא"א להיות חג"ת, ביחד עם ב"פ העליונים דנו"ה שלו. (לתשובה)

מאין באו ט"ס דז"א בעיבור. (לתשובה)

מהיכן נמשך כתר דז"א בעיבור. (לתשובה)

למה נעשו ההארות דב"פ עליונים דנו"ה דא"א, לבחי' דדים באו"א. (לתשובה)

למה עולים ב"ש עליונים דנו"ה דא"א, לחג"ת דאו"א. (לתשובה)

למה נעשו החסד נצח דז"א בעיבור, מפרק אמצעי דנצח דא"א. (לתשובה)

למה נעשו ת"ת ויסוד דז"א בעיבור, מש"ת דנצח דא"א. (לתשובה)

למה נעשה חכמה דז"א בעיבור, משליש תחתון דת"ת דאריך אנפין. (לתשובה)

למה נעשה בינה דז"א בעיבור מיסוד דא"א. (לתשובה)

למה נעשה כתר דז"א מיסוד דעתיק. (לתשובה)

מתי מלובש יסוד דעתיק בש"ת דת"ת דא"א. (לתשובה)

למה אין לז"א בעיבור מוח הדעת. (לתשובה)

מהיכן נעשה הגרון דז"א בעיבור. (לתשובה)

למה מכונה יסוד דא"א, מגדל הפורח באויר. (לתשובה)

איזה בחי' יסוד דא"א נקראת שופר. (לתשובה)

למה אומר פעם, שש"ת דת"ת דא"א מתלבש בז"א, ופעם אומר מחציתו. (לתשובה)

מה הם ב' מיני התכללות הנבחנים בעלית נה"י לחג"ת דא"א. (לתשובה)

למה פעם אומר שנה"י דא"א עולים לחג"ת דעצמו, ופעם אומר שנה"י דא"א עולים לחג"ת דאו"א, ולא לחג"ת דעצמו. (לתשובה)

מה הם התיקונים שבעיבור דעיבור הז"א. (לתשובה)

מהו הגורם אל התקונים שבעיבור דעיבור הז"א. (לתשובה)

מה הם התקונים דיניקה דעיבור הז"א. (לתשובה)

מהו הגורם את התקונים דיניקה שבעיבור הז"א. (לתשובה)

מהי בחינת תקוני הגדלות, של בחינת העיבור דז"א. (לתשובה)

מהו הגורם לתקוני הגדלות, של בחינת העיבור דז"א. (לתשובה)

כיצד מתתקנים ט"ס דז"א, בסדר ד' הזמנים: עי"מ, וכניסת הכתר בג' מדורים דירחי העיבור. (לתשובה)

איך מתכלכלים ג' השמועות הסותרות זו את זו, שבהלבשת הז"א דעיבור לנה"י דא"א. (לתשובה)

מה הם החג"ת נה"י דז"א מיחס פרצוף הכתר דא"א, ויחס א"א דאצילות. (לתשובה)

איזו ספירה של חג"ת נ"ה דז"א, נחשבת לעיקר ז"א ביחס הכלים. (לתשובה)

איזו ספירה מחג"ת נ"ה דז"א היא עיקר ז"א מצד האורות. (לתשובה)

לאיזה פרצוף דא"ק מתיחס המשכת הכלים דז"א. (לתשובה)

לאיזה פרצוף דא"ק, מתיחס בחי' התלבשות האורות בכלים של ז"א. (לתשובה)

למה רק ספירה אחת מו"ק דז"א נחשבת לעיקרו של ז"א. (לתשובה)

מהיכן שורש זו"ן ביחס של פרצופים. (לתשובה)

למה ז"א בג' ימי קליטה, מקבל מג' ספירות דא"א: ת"ת, יסוד, ונצח. (לתשובה)

למה נוקבא דז"א מקבלת בג' ימי קליטה, מספירת הוד דא"א. (לתשובה)

מאיזו בחינה נחשבים או"א, שהם מחוסרי נה"י דכלים וג"ר דאורות, ומאיזו בחי' נחשבים שיש להם עשר ספירות שלמות. (לתשובה)

למה נפסק הוסת תכף בתחלת העיבור. (לתשובה)

למה אין ז"א בעיבור נוטל כלום מב"ש עליונים דנו"ה דא"א. (לתשובה)

מהו הפירוש, שמחצית ו' משמשת לחג"ת דאו"א, ומחצית ו' משמשת לג' מוחין דז"א. (לתשובה)

למה נקרא יסוד מגדל הפורח באויר. (לתשובה)

למה יסוד ובינה נקראים שניהם מגדל הפורח באויר. (לתשובה)

מתי נעשה יסוד דא"א לבינה דז"א. (לתשובה)

למה נקראת בחינת העיבור, ג' שני ערלה. (לתשובה)

באיזה מצב היה נמצא ז"א בזמן חורבן ביהמ"ק. (לתשובה)

באיזה מצב היה ז"א תכף אחר חורבן ביהמ"ק ובזמן הגלות. (לתשובה)

מהיכן נעשה ג' חללי גלגלתא שהם הכלים דמוחין. (לתשובה)

מהיכן נעשו קרומות המוחין. (לתשובה)

מהיכן נעשו המוחין עצמן, שהם בחינת בשר זך. (לתשובה)

איזו שמות הם במוחין דעיבור ויניקה. (לתשובה)

מתי בינה ותבונה נחלקות זו מזו, ומתי נכללות ונעשות פרצוף אחד. (לתשובה)

באיזה מקום הוא היסוד דאו"א וישסו"ת, כשהם פרצוף אחד, ששמה היה יציאת המוחין דז"א, ולידתו. (לתשובה)

למה צריכים או"א וישסו"ת לחזור ולהתחלק לב' פרצופים בעת לידת הז"א. (לתשובה)

מה הם ב' הפעולות המתנגדות זו לזו שישנן באו"א לעת לידת הז"א. (לתשובה)

מאחר שלעת לידת הז"א נעשית התבונה בסוד רובצת, שפירוש, ו"ק בלי ראש, א"כ למה צריכים הנה"י דאו"א להתחלק לכח"ב חג"ת נה"י. (לתשובה)

איך אומר פעם שחג"ת דתבונה נקראו ל ' דצלם, ופעם אומר שנה"י דתבונה נקראו ל ' דצלם. (לתשובה)

איך אומר פעם שהתלבשות המוחין בד"ר דתבונה נקראו ם ' דצלם. ופעם אומר שההתלבשות בו"ס ראשונות דתבונה נקרא ם ' דצלם. (לתשובה)

מהיכן נמשך ונוצר עיקרו של הצלם. (לתשובה)

באיזה מקום נוצר הצלם. (לתשובה)

מהיכן נמשך הדעת דז"א. (לתשובה)

למה נקרא מוח הדעת דז"א ב' עטרין. (לתשובה)

למה המוחין בם ' דצלם נבחנים שהם ד' מוחין חו"ב חו"ג. ובל ' דצלם נבחנים רק לג' מוחין חב"ד. (לתשובה)

למה נבחן הם ' דצלם שהוא: ו"ס ראשונות דתבונה ג', וי ' דהויה הכוללת כל התפשטות המוחין, ונקראת חכמה, ונקראת אויר, ונקראת צלם. (לתשובה)

למה ל ' דצלם היא: נה"י דתבונה ג', וה' דהויה, ונקראת בינה, והיא אור דאשתאר מאויר, והיא צל מצלם, ונקראת מגדל הפורח באויר, והיא חסרה מם ' דצלם ומי ' דאויר. (לתשובה)

למה אין המוחין יכולים להתלבש בז"א, מטרם שיורדים ב' ירידות: בם ' ובל '. (לתשובה)

למה נעלם השם אהיה מל ' דצלם. (לתשובה)

מהו הפירוש, שיש בל ' דצלם בחינת המילוי דהויה דאלפין בלי הפשוט. (לתשובה)

למה צ ' דצלם היא: התפשטות ג' דמוחין דז"א, ונקראת דעת ונקראת ו' דהויה של התפשטות המוחין דז"א, והיא בחינת מוחין פנימים. (לתשובה)

למה הסדר דביאת מוחין דז"א בסוד מצ"ל: שמתחלה באה החכמה ואח"כ הדעת ואח"כ הבינה. (לתשובה)

איך אומר של ' דצלם היא כנגד ג' יודין שבאהי"ה דיודין, הלא אהי"ה היא באמא עלאה, ול ' דצלם היא בחי' ישסו"ת שבהם הויה דס"ג ולא אהיה. (לתשובה)

כיון שסדר ג' בחינות הצלם נוהגים בין בעיבור בין ביניקה, ובין בגדלות, א"כ במה משתנה הצלם דעיבור מהצלם דיניקה או דגדלות. (לתשובה)

למה נבחנים המוחין דחו"ב דז"א לסתומים בנו"ה דאו"א, ורק מוח הדעת נבחן שהוא נגלה. (לתשובה)

אחר שמוח הדעת הוא תחתון לחו"ב, איך יכול להגדיל אותם כיון שהם עליונים וחשובים ממנו הרבה. (לתשובה)

למה עיקר גילוי הארת המוחין הוא רק על ידי הדעת. (לתשובה)