חלק 12 · פרק רצ״ב

כתבי האר״י

ונמצא כי בזמן היניקה ינק ז"א מאלו השדים, שהוא שדי העליון ברפה, מחג"ת דאמא, והגדילו ג' אמצעיות דז"א, ונעשו בו סוד ע"ב רי"ו כ"ו, כנזכר, ואח"כ ג"כ הנה"י של ז"א, יינקו מאלו השדים העליונים, הנעשו בהם ע"ב רי"ו כ"ו אחרים תחתונים בנה"י שבו, בסוד שם שדי בדגש, שהוא יותר דין.

הפירוש הזה עדיין לא הותאם לסעיפים בודדים — הפריטים מוצגים לפי סדר הקריאה, והמספר שליד כל אחד מהם מונה את ההערות עצמן ולא את סעיפי דברי האר"י.

1ואח"כ גם כן נה"י של ז"א יינקו מאלו השדים העליונים, הם נעשו בהם ע"ב רי"ו כ"ו אחרים תחתונים בנה"י שבו בסוד שם שדי בדגש: פירוש, בזמן הגדלות דיניקה, שאז מתחברים הכלים דאח"פ לז"א, שאז נשארים הכלים דת"ת כולם לבחינת אור הרוח, כנ"ל בדברי הרב (דף א' קצ"ט אות קצ"ד) ובחי' העביות יורד לנה"י החדשים, אז יורדים עמהם גם בחינת הע"ב רי"ו וכ"ו הנ"ל, ונעשה השם שד"י בדגש, המורה על שלימות העביות שבו הראויה לזווג דגדלות. ובזה נעשה סוד שם קדוש שד"י, שפירושו שמגלה סוד הקדושה, שהוא מוחין דאבא ממש. אבל בהיותו למעלה בחג"ת, אינו נבחן עוד לבחינת שם קדוש, אלא רק בסוד בין שדי ילין, שזהו בקטנות דיניקה, שאין העביות במקום הזווג כנ"ל.