דלג לתוכןדלג אל הטקסט

חלק 13 · פרק ק״ל

כתבי האר״י

  1. האמנם אע"פ, שהוא עיקר יניקתו מההוא ארחא דבפלגותא כנזכר, ג"כ מאירין הי"ג חוורתי בז"א, כי הט' חוורתי הנמשכין דרך פנים דא"א, עד דיקנא דז"א, ומכחם נעשו לז"א ט' תיקוני דיקנא, כמ"ש במקומו. ומהד' חוורתי דאחור נמשכין עד רישא דזעיר אנפין, ומאירים ברישיה ממש, ולמעלה ולא בדיקנא.

אור פנימי

הפירוש הזה עדיין לא הותאם לסעיפים בודדים — הפריטים מוצגים לפי סדר הקריאה, והמספר שליד כל אחד מהם מונה את ההערות עצמן ולא את סעיפי דברי האר"י.

לא הותאם לסעיף

  1. 1ג"כ מאירים הי"ג חיורתא בז"א וכו' ומשלמת לו י"ג תיקוני דיקנא לז"א. כלומר, כשנחשוב מבחינת שורשו של ז"א, שהוא בחינת גופא כנ"ל, נמצא שאינו מקבל אלא מחד ארחא דכליל להון, שהוא ג"כ בחינת גופא. כנ"ל. אמנם נודע, שאע"פ שז"א הוא בחינת גופא לאו"א, מ"מ מתפשט בעצמו ג"כ לראש וגוף בשעת גדלותו, והנה אז ודאי שמקבל ג"כ מי"ב ארחין שממטה למעלה, כי כל בחינה מקבלת תמיד מבחינה שכנגדה בעליון, וע"כ בחינת הראש שלו מקבלת מתיקונים שממטה למעלה בהכרח. ועוד כי כל י"ב חיורתי כלולים בהאי אורחא כנ"ל.

הסתכלות פנימית, שאלות ותשובות

טוען הסתכלות פנימית…