דלג לתוכןדלג אל הטקסט

חלק 13 · פרק מ״ז

כתבי האר״י

  1. רישא תלתאי והוא הנקרא חכמה מ"ס דא"א, ויש בה ג"כ ג' הויות אחרות יוד הא ואו הי. יוד הא ואו הא' יוד הא ואו הא. במילוי מ"ה דאלפ"'ן בנקודות הנ"ל של רישא תנינא. שהם סגול במקום ציר"י, ועוד נוסף באלו שינוי ב', והוא כי גם במקום ניקוד קמץ, הם באלו ניקוד פתח תמורת הקמץ, ושלשתן: או"פ, ומקיף, ומקיף לשניהם, בבחי' פרטיות. אבל בבחי' הכללות, כל ג' בחי' אלו אינם, רק בחי' או"פ בלבד שבג' רישין הנ"ל.

אור פנימי

הפירוש הזה עדיין לא הותאם לסעיפים בודדים — הפריטים מוצגים לפי סדר הקריאה, והמספר שליד כל אחד מהם מונה את ההערות עצמן ולא את סעיפי דברי האר"י.

לא הותאם לסעיף

  1. 1מו"ס דא"א וכוי בנקודות הנ"ל של רישא תנינא שהם סגול במקום צירי וכו' באלו ניקוד פתח תמורת הקמץ: פירוש, כי מקום גילוי חסדים בשורשם, שהוא ע"י זווג פב"פ דחו"ב מרמז בהתהפכות תנועת הצירי לסגול. כנ"ל. ובחינות הקבלה של הארת חכמה, מרומזת בהתהפכות הקמץ לפתח, כנ"ל ד"ה אותיות, עש"ה. ולפיכך בחינת הההין שבהויות דמו"ס, שהן בחינת הבינה שנתהפכו מאחורים לפנים, באות גם במו"ס בתנועת הסגול. והקמצין שמשמשים בהויות דאוירא. שהם בחינת הכתרים של המ"ה שהוא מו"ס, המה נתהפכו כאן לפתחין, שפירושם שלפי גודל מדת הקמיצה המשמשת בכתר דמו"ס כן גודלו של האור הנפתח במו"ס, כנ"ל ד"ה אותיות. עש"ה.

הסתכלות פנימית, שאלות ותשובות

טוען הסתכלות פנימית…