חלק 16 · פרק ר״ע
כתבי האר״י
- והנה נתבאר לעיל, כי ענין העלם וגניזת אור א"א דאצילות הקדוש, זה גרם חסרון ומיעוט בנוקבא דז"א. והנה בבריאה אשר גם כן נגנז אור אבא אשר שם, לכן גרם ג"כ מיעוט יותר גדול בז"א (בא"א) אשר שם, כי גם הוא נתמעט משיעורו. וביצירה נתמעט גם קומת אמא עילאה דיצירה. ובעשיה נתמעט גם קומת אבא דקדושה, עד שאין שם בעשיה רק א"א אשר שם בשיעורו לבד.
אור פנימי
שאלות ותשובות
טוען שאלות…
הפירוש הזה עדיין לא הותאם לסעיפים בודדים — הפריטים מוצגים לפי סדר הקריאה, והמספר שליד כל אחד מהם מונה את ההערות עצמן ולא את סעיפי דברי האר"י.
לא הותאם לסעיף
אמנם מה שנתלה ההתמעטות של א"א בהמיעוט של אבא דבריאה, צריך ביאור. והענין הוא, כי עיקר המיעוט הנעשה בבריאה הוא דאסתם הע"ב דמזלא, כי ע"ב האמיתי שהוא חכמה דא"א אינו מאיר אפילו בעולם אצילות וכל המוחין דע"ב של אצילות הנקרא מוחין דאבא, הם מבחינת בינה השבה לחכמה, ע"י עלית חג"ת דא"א לחב"ד שלו ועולים עמהם או"א המלבישים לחג"ת ונעשו לג"ר דא"א, שאלו המוחין נקראים ע"ב דמזלא, כנודע. ולפיכך משום שגם ע"ב דמזל"א נסתם ונעלם בקומת ס"ג המאיר באמא דבריאה, שהם מוחין דאבא, ע"כ גרם זה עוד מיעוט יותר גדול לא"א, כי גם החג"ת שלו נעשין לרישא מגולה ואינם מאירים שם, כי אינם ראוים לעלות לחב"ד כמו שעולים באצילות בכדי להעלות או"א למוחין דע"ב דמזלא, ונמצא שרק הנה"י שלו בלבדם מאירים בבריאה. הרי שהמיעוט דא"א תלוי במיעוט של אבא.