חלק 16 · פרק מ״ט

כתבי האר״י

ונמצא כי ארץ ישראל שהיתה כנגד היצירה, אינה מקבלת ממנה אלא ע"י העשיה, כיון שהיצירה מתלבשת בה. וכן הבריאה מתלבשת ביצירה, ונוקבא דאצילות נתלבשה בבריאה, וז"א נתלבש בנוקביה. וכן ע""ד זה בכל העליונים ממנו, כולם ירדו ממדרגתם.

אור פנימי

הפירוש הזה עדיין לא הותאם לסעיפים בודדים — הפריטים מוצגים לפי סדר הקריאה, והמספר שליד כל אחד מהם מונה את ההערות עצמן ולא את סעיפי דברי האר"י.

לא הותאם לסעיף

1ארץ ישראל שהיה נגד היצירה אינה מקבלת ממנה אלא ע"י עשיה. כי מקודם החטא היה היצירה במקום הבריאה והנוקבא דז"א: הד"ר במקום הנוקבא דז"א, וששה תחתונות במקום ששה עליונות דבריאה. ונמצא אז, אשר ארץ ישראל שהוא נגד היצירה, היתה מקבלת מהבריאה של עתה. ואחר החטא נפלו שש ראשונות דיצירה בעשיה של אז, וד"ת דיצירה נפלו למקום הקליפות, כי מחזה ולמטה דיצירה וע"ס דעשיה נפלו למדור הקליפות שהוא מחזה ולמטה דמקום בי"ע. כנ"ל. ונמצא ארץ ישראל לא יוכל לקבל מן הבחינה שכנגדה שהיא יצירה זולת על ידי העשיה של קודם החטא. דהיינו לפי המצב שהיה בבחינה ראשונה לעת לידת אדה"ר.
2וכן הבריאה מתלבשת ביצירה ונוקבא דאצילות נתלבשה בבריא והז"א נתלבש בהנוקבא וכו': כי הבריאה שהיתה עומדת במקום ז"א דאצילות ירדה מסבת החטא למטה מהפרסא במקום ששה תחתונות דיצירה שמקודם החטא, דהיינו בהמצב שהיה לעת לידת אדה"ר, והז"א שהיה עומד במקום אבא עילאה ירד למקום הנוקבא, כלומר, לבחינת מחזה ולמטה שלו, השייך לנוקביה ונעשה בחינת ו"ק בלי ראש.
באופן, כי מצב העולמות שמקודם החטא, דהיינו בבחינה הראשונה לעת לידת נשמת אדה"ר, שמצב זה הוא העיקר: היה ז"א במקום אבא, ונוקביה במקום אמא, ובריאה במקום ז"א, ויצירה הג"ר שלה במקום נוקבא דז"א וו"ק שלה במקום ששה ראשונות דבריאה, והעשיה היתה הד"ר שלה במקום ד"ת דבריאה והו"ק שלה במקום ששה עליונות דיצירה עד החזה, ולאחר החטא, נפל הז"א לבחינת מחזה ולמטה שלו ונעשה ו"ק בלי ראש, והנוקבא לבחי' נקודה, והבריאה נפלה למטה מפרסא במקום הששה תחתונות דיצירה וד"ר דעשיה של אז, והיצירה נפלה למקום ששה תחתונות דעשיה וד"ר דמדור הקליפות. והעשיה נפלה כולה למטה לע"ס דמדור הקליפות. ודע, כי אלו ד"ת דיצירה שמחזה שלה ולמטה שנפלה למדור הקליפות. נקראים לפעמים בשם מלכות דיצירה משום מכל שמחזה ולמטה דאיזה מדרגה שהיא נבחן בשם המלכות.
3גופו מן עוה"ז ונפשו מן העשיה ורוחו מן היצירה מקום שהיה שם גופו בתחילה. כי וגף האדם הוא מן המלכות דעשיה תמיד, שנקראת עפר, שממנו נעשה מלבוש החיצון על הנר"ן שלו, כנ"ל דף א' תתקי"ג ד"ה והנה. ומקום החטא שעולם העשיה היתה במקום ששה ראשונות דיצירה עד החזה, הרי גם בחינת הגוף שלו נעשה מבחי' יצירה של עתה, כי התחתון העולה במקום העליון נעשה כמוהו. ולאחר שחטא בעץ הדעת, ונפלו כל הע"ס דעשיה למקום הקליפות כנ"ל. נעשה גופו מן העוה"ז שהוא בחינת מלכות דעולם העשיה של עתה. ונפשו נעשה מהט"ר דעשיה. ורוחו נעשה מעולם היצירה של עתה הנמצא במקום ששה תחתונות דעשיה של אז. וכן נשמתו נעשה מבריאה של עתה, הנמצאת במקום ששה תחתונות דיצירה של אז. ונר"ן דאצילות שהיה לו קודם החטא כנ"ל, אלו נאבדו לגמרי. גם תדע, שאלו הנר"ן דבריאה שאומר הרב אין הפירוש שנשארו בו כן לאחר החטא, כי אחר החטא לא נשאר בו כי אם נפש דנפש, כמ"ש הרב בשער הפסוקים בראשית סימן ב' ע"ש. אלא הכונה היא לאחר שעשה תשובה חזר והשיג נר"ן מבי"ע.