דלג לתוכןדלג אל הטקסט

חלק 16 · פרק ס׳

כתבי האר״י

  1. גם נלע"ד ששמעתי ממורי ז"ל תשובה אחרת בזה, והיא כי אין הדבר הזה אמור אלא בהיות כל מדרגה ומדרגה במקומה הראוי לה, כי אז שיעור מדרגה התחתונה שבעולם העליון גדולה מכל אשר למטה ממנה. אבל כאשר עולם הבריאה עולה לעולם האצילות, אז חוזר הבריאה להיות במדרגת האצילות עצמו, וצריך כל כך שיעור מקום כאלו הוא עצמו אצילות. וכן כיוצא בזה בשאר העולמות. ולכן בעלות היצירה אל מקום נוקבא דאצילות חזר להיות במעלתה וצריך ארבע ספירות ראשונות של היצירה כל כך שיעור מקום כמו הנקבה של האצילות, אשר שיעורה גם כן ארבע ספירות דאצילות כנ"ל.

אור פנימי

הפירוש הזה עדיין לא הותאם לסעיפים בודדים — הפריטים מוצגים לפי סדר הקריאה, והמספר שליד כל אחד מהם מונה את ההערות עצמן ולא את סעיפי דברי האר"י.

לא הותאם לסעיף

  1. 1הבריאה עולה אל עולם האצילות אז וגוזר הבריאה להיות אצילות. זהו פשוט מאד, שהרי אין כאן ענין של מקומות מדומים אלא ענין איכות של מעלה, וכשאתה אומר שהתחתון עלה למקום העליון, הרי פירושו, אשר נשתווה צורתו כמו העליון, וא"כ הכרח הוא כשבריאה עולה לעולם אצילות הרי היא נעשה אז לאצילות ממש, וזכור זה לכל המקומות.

שאלות ותשובות

טוען שאלות…