חלק 3 · פרק א׳

*א בכל העולמות יש בחינתב עצמותג וכלים.ד ותחילת הכל,ה נתפשטו הא"ס בסוד יוד ספירות דאצילות בסוד כלים, כי הלא עניןז התפשטות, מורה,ח התעבות האור יותר ממה שהיה, ונמצא, כי יוד ספירות אלו, הם יוד כלים, ונעשו מצד התפשטות הא"ס עצמו,ט רק שנתעבה האור, ונעשו כלים על ידי התפשטות. ואחר התפשטות הזה, אשר על ידו נעשים י' כלים. אזי נתלבש עצמות אין סוף בתוכם. וז"ס עצמות וכלים.

כ והנה כאשר הגיע התפשטות הנ"ל עד המלכות דאצילות, ראה המאציל העליון,ל שאין כח בתחתונים לקבל האור ההוא אם יתפשט יותר, ואזמ כאשר נגמר הכלי העשירית דאצילות,נ נעשית שם מסך ופרגוד אחד,ס המפסיק בין האצילות לשאר העולמות שלמטה הימנו.

ע ואז הכה אור אין סוף יתברך, המתפשט עד שם, במסך ההוא, ואז,פ בכח ההכאה של הירידה, ופגע שם, חזר לעלותצ בסוד אור חוזר למעלה למקומו,ק ואז נגמר עולם האצילות בבחינת הכלים,ר ואז חזר הא"ס להתלבש בהן בסוד העצמות, כנ"ל, לכןש עד המקום שמגיע אור א"ס, על דרך הנ"ל, נקרא עולם האצילות:ת כי האור עצמו הוא, רק שהוא אחר התעבותו כנ"ל.

א וענין התעבות האור הזה הוא, כי הלא הרואה אור גדול מאד, לא יוכל לסובלו, אם לא על ידי הרחקה או על ידי מסך או על ידי שתיהן.ב והנה הכתר שבאצילות, מאיר בו האין סוף, בלתי שום מסך ושום הרחקה כלל, לכן נקרא הכתר אין סוף.ג וחכמה, מקבל על ידי כתר.ד אך בינה, קבלה אור א"ס ע"י הרחקה,ה כי עתה הא"ס רחוק ממנה ויכולה לקבלו.ו והז"א, אינו מקבל האור, כי אם דרך חלון ונקב צר, אשר בתוך החלון ההוא עובר עצמות האור בלתי מסך כלל, אלא שאין דרך רחב רק צר מאדז אבל הוא קרובח כי מן הבינה אל הז"א אינו רחוק. אבלט נוקבא דז"א, נמשך לה האור דרך נקב וחלון, כמו הז"א, אך שהוא בהרחקה.