חלק 3 · פרק א׳
כתבי האר״י
בפרק זה
- *א בכל העולמות יש בחינתב עצמותג וכלים.ד ותחילת הכל,ה נתפשטו הא"ס בסוד יוד ספירות דאצילות בסוד כלים, כי הלא עניןז התפשטות, מורה,ח התעבות האור יותר ממה שהיה, ונמצא, כי יוד ספירות אלו, הם יוד כלים, ונעשו מצד התפשטות הא"ס עצמו,ט רק שנתעבה האור, ונעשו כלים על ידי התפשטות. ואחר התפשטות הזה, אשר על ידו נעשים י' כלים. אזי נתלבש עצמות אין סוף בתוכם. וז"ס עצמות וכלים.
- ע ואז הכה אור אין סוף יתברך, המתפשט עד שם, במסך ההוא, ואז,פ בכח ההכאה של הירידה, ופגע שם, חזר לעלותצ בסוד אור חוזר למעלה למקומו,ק ואז נגמר עולם האצילות בבחינת הכלים,ר ואז חזר הא"ס להתלבש בהן בסוד העצמות, כנ"ל, לכןש עד המקום שמגיע אור א"ס, על דרך הנ"ל, נקרא עולם האצילות:ת כי האור עצמו הוא, רק שהוא אחר התעבותו כנ"ל.
- א וענין התעבות האור הזה הוא, כי הלא הרואה אור גדול מאד, לא יוכל לסובלו, אם לא על ידי הרחקה או על ידי מסך או על ידי שתיהן.ב והנה הכתר שבאצילות, מאיר בו האין סוף, בלתי שום מסך ושום הרחקה כלל, לכן נקרא הכתר אין סוף.ג וחכמה, מקבל על ידי כתר.ד אך בינה, קבלה אור א"ס ע"י הרחקה,ה כי עתה הא"ס רחוק ממנה ויכולה לקבלו.ו והז"א, אינו מקבל האור, כי אם דרך חלון ונקב צר, אשר בתוך החלון ההוא עובר עצמות האור בלתי מסך כלל, אלא שאין דרך רחב רק צר מאדז אבל הוא קרובח כי מן הבינה אל הז"א אינו רחוק. אבלט נוקבא דז"א, נמשך לה האור דרך נקב וחלון, כמו הז"א, אך שהוא בהרחקה.
אור פנימי
הסתכלות פנימית, שאלות ותשובות
טוען הסתכלות פנימית…
סעיף 1
סעיף 2
סעיף 3
והנה להיות, שכל עיקר הצמצום היה מצד הנאצל, ולא כלל מצד המאציל, לפיכך אין אור א"ס מקפיד כלל, באותו הצמצום שיש במלכות, אלא שהוא נמשך ויורד להתפשט גם בתוך מלכות. ומובן ג"כ שיורד לשם בכח, והוא, מחמת שבא"ס מטרם הצמצום, היה ממלא שם גם בחי"ד (כמ"ש לעיל ח"א פ"א באו"פ אות כ' ובאות נ' ד"ה והנה עש"ה) וע"כ אין לו ענין לשנות דרכו, ויורד תמיד למלאות גם את כלי המלכות באורו ית', אמנם המסך והפרגוד הנעשה במלכות, מעכב עליו ומפסיק האור, ואינו נותן לו להתפשט בתוכו אף משהו, ולפיכך מובן "אשר אז הכה אור א"ס ית', המתפשט עד שם, בהמסך ההוא" (עי' לה"ת ח"ב אות מ"ג).
סעיף 4
ונקרא ג"כ בחי"ג. ועביות שבו, מכונה חלון ונקב צר, כי נתבאר לעיל (ח"ב פ"ב או"פ אות ע') שמסך הבא בעליון מחמת התכללות התחתון בו נקרא בשם חלון. משום שאין בו דינים, רק סיבה להארה כמו חלון ע"ש. ומתוך שכל עביות ומסכים שבאצילות באים מחמת התכללות בי"ע שבה, ע"כ מכונה עביות דז"א בשם חלון להארת אור גדלות. ובשם נקב צר להארת קטנות. אבל בחי"ב אינה נקראת אפילו חלון, אלא הרחקה.